<h1>ראב"ן סימן רכ"ב</h1>
<h2>דף לג.</h2>
השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשירין, ולא מיחייב בכיסוי אלא היכא דאיכא דם.
<h2>דף לח:</h2>
לעניין שוחט את המסוכנת אמר רבא הילכתא כי הא מתני' בהמה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאין זה חיות שנוח לה וקל לפשוט, בד"א ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשירה, ובמה דברים אמורים בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשירה שכבד לה לעשות וחיות יש בה. ועוף אפילו לא ריפרף אלא בגופו וכישכש בזנבו הרי זה כשירה. ובד"א שהיתה בחזקת מסוכנת אבל היתה בחזקת בריאה אפילו אין בה אחד מכל הסימנין כשירה. ואמרו הגאונים דהני סימנין דמכשרי' במסוכנת של ישראל משום דחס הקב"ה על ממונן של ישראל, אבל במסוכנת גוי אסירא אפילו אית בה כל הני סימנין עד דקיימא בכרעה ממילא ואזלא [ארבעה גרמידי] בדקה ומלא קומתה בגסה. וש"מ דלא יקנה ישראל בהמה של גוי מסוכנת אא"כ עומדת על רגליה ומהלכת כדאמרן.
